פס"ד הדוחה תביעה כספית נזיקית על הסף בשל תסמונת "דון קישוט" שאחזה בתובע

1.      בין הצדדים התנהלו מספר רב של תיקים והליכים משפטיים, החל בלשכת ההוצאה לפועל וכלה בבית המשפט העליון, עד הגיע לתובענה מושא בקשה זו שעניינה תביעת פיצויים נזקיים ופיצויים עונשיים בגין שיבוש הליכי משפט, אשר הוגשה על ידי התובע (להלן: "המשיב" בבקשה) נגד הנתבעת (להלן: "המבקשת" בבקשה).

2.      הצדדים, גרושים, נחתם ביניהם הסכם גירושין, אשר פעלו על פיו, אשר כלל בחובו הסכמות לעניין מזונות בתם המשותפת של הצדדים (שמה -ש') אשר סוכם שהמשיב ישלמם לידי המבקשת.

3.      ההליך החל בשל טענת המשיב, כי הבת עברה להתגורר אצלו במשך שנה שלמה, ובשל כך הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, שהתבססה על הטענה כי המשיב אינו חייב לשלם מזונות הבת, בתקופת שהותה בביתו וכי חדל הוא מלשלם מזונות הבת שנקבעו על פי הסכם הגירושין, בגין אותה תקופה של שנה, כאמור לעיל.

4.      כב' רשמת ההוצאה לפועל החליטה ביום 08.11.09 כי טענת פרעתי נדחית, על החלטה זו הגיש המשיב ערעור לבית משפט זה ביום 29.11.09. במסגרת הערעור הנ"ל הגיש המשיב בקשה לסעד זמני בערעור, שעניינה עתירה לשמירת מצב קיים ולחסימת המבקשת מנקיטת פעולותביצוע לגביית המזונות, בגין התקופה שבמחלוקת מושא "טענת פרעתי", וזאת במטרה להותיר המצב הקיים על כנו, ובעצם לעכב הליכי הוצאה לפועל.

5.      המשיב ביסס את תביעתו דנן על כך שנעשתה כלפיו עוולה כתוצאה מהתנהלות המבקשת, לפיה פעלה היא לטענתו בחוסר תום לב, כאשר מצד אחד ביקשה ארכה מבית המשפט להגשת תגובה לבקשת סעד זמני בערעור, ובמקביל המשיכה לפעול ולנקוט בהליכים בהוצאה לפועל. לטענת המשיב, המבקשת ביקשה ארכה להגיב תוך שהסתירה היא מבית המשפט והטעתה אותו תוך ניצול הארכה שקיבלה בהסכמה , כדי לפעול ולנקוט הליכים בתיק ההוצאה לפועל, באופן שלטענת המשיב, רוקנה המבקשת את הבקשה לסעד זמני בערעור מתוכן, תוך שהיא מטעה את בית המשפט ואת ראש ההוצאה לפועל כאחד.

6.      לטענת המשיב, הפרה המבקשת את חובת הזהירות, ואת חובתה לנהל משפט בהגינות ובדרך ראויה, התרשלה באופן שהסב נזקים כבדים למשיב, בכך שנהגה שלא ביושר, תוך ניצול לרעה של העובדה שניתנה ארכה בהסכמה, ובמקום להגיש את תגובתה מושא הארכה, מיהרה ליצור עובדה קיימת ולפעול בנקיטת הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, באופן חפוז ביותר תוך ניצול ימי הארכה שניתנו.

7.      המשיב הדגיש בתביעתו, כי פיצויי הנזיקין שהוא מבקש לא נוצרו ואינם נשענים על החלטות ופסקי דין שניתנו, ככל שהיו שגויים או נכונים, אלא עניינם בהתנהלות המבקשת באי יושר ובחוסר תום לב, שהביאה לתוצאה כי המבקשת זכתה להיבנות ממעשה עוולתה, ובכך ניסה המשיב לאבחן בין המעשה השיפוטי שלטענתו אינו תוקף אותו, בתביעתו דנן , לבין הפעולות שהניבו לידי המבקשת כספים כתוצאה מהתנהלות שאינה תקינה ושאינה ישרה .

8.      המשיב טען בתביעתו, כי מגיעים לו פיצויים בגובה הסכומים שמומשו כתוצאה מהליכי ההוצאה לפועל שננקטו במסגרת התנהלות המבקשת כמפורט לעיל, בתוספת נזקים מוחשיים ופיצויים עונשיים בגין פעולות שיש בהן כדי לשבש הליכי משפט.

9.      בגין תביעתו של המשיב, הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף, הבקשה מושא החלטתי זו.

10. המבקשת עתרה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי זוהי תביעה קנטרנית וטורדנית שאינה מגלה עילה נגד המבקשת והוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

11. המבקשת טענה בבקשתה, שהמשיב פתח בהליכי משפט רבים ומגוונים, שכולם בסופו של יום נמחקו או נדחו על הסף. המבקשת מנתה מספר רב של הליכים שלשיטתה מצביעים על ההתעקשות על ניהול הליכים במטרה לייאש ולהתיש את המעורבים לרבות מערכת המשפט.

12. המבקשת הפנתה למספר רב של הליכים שהחלו ב -"טענת פרעתי" שהגיש המשיב ונדחתה , כמפורט להלן :

12.1               ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות טענת פרעתי

12.2               בקשה לעיון חוזר מהחלטה למתן אורכה לסעד זמני

בערעור שנדחתה.

12.3               בקשת הבהרה באותו ענין שנדחתה

12.4               תביעה לסעד הצהרתי לביטול עיקולים שהוטלו בתיק

הוצאה לפועל נגד המשיב, שנדחתה על הסף.

12.5               עתירה לבג"צ בגין דחיית התביעה לסעד הצהרתי שנדחתה